דפים

יום שישי, 25 במרץ 2011

סיפור קצר על הרב ה"חפץ חיים" ושמירת הלשון


הָרַב הֶ"חָפֵץ חַיִּים" נָסַע פַּעַם עִם רַב אַחֵר וּבַדֶּרֶךְ  הִתְאָרְחוּ לֶאֱכוֹל בְּאַכְסַנְיָה מְסיֶּמֶת. בִּגְּמַר הַסְּעוּדָה שָׁאֲלָה בַּעֲלַת הַבַּיִת: "אֵיךְ הָיָה הָאוֹכֶל"? "טוֹב מְאֹד" הֵשִׁיב הֶ"חָפֵץ חַיִּים".  "טוֹב", הֵשִׁיב גַּם הָרַב הַשֵׂנִי, "רַק הָיָה חָסֵר קְצַת מֶלַח". הָלְכָה בַּעֲלַת הַבַּיִת וְהֶ"חָפֵץ חַיִּים" אָמַר: "אוֹי, תָּמִיד אֲנִי נִזְהָר מִלָּשוֹן הָרָע וְעַכְשָׁיו נִכְשַׁלְתִּי בִּשְׁמִיעָתוֹ". "אֵיזֶה לָשׁוֹן הָרָע אָמַרְתִּי"? תָּמַהּ אוֹתוֹ רַב.
עָנָה הֶ"חָפֵץ חַיִּים": עַכְשָׁיו תֵּלֵךְ בַּעֲלַת הַבַּיִת לַמִּטְבָּח וְתִגְעַר בַּמְּשָׁרֶתֶת הָאַלְמָנָה. זוֹ תַעֲנֶה שֶׁשָֹּמָה מַסְפִּיק מֶלַח, וּבַעֲלַת הַבַּיִת תֹּאמַר, "מָה, הָרַבָּנִים מְשַׁקְּרִים לְדַעְתֵּךְ? אַת מְפוּטֶרֶת מֵהַעֲבוֹדָה"...  הִתְפַּלֵּא הָרַב: עַד כְּדֵי כָךְ יִתְגַּלְגֵּל מֵהֶעָרָה קְטַנָּה כָזוֹ?  "בֹּא תִרְאֶה", אָמַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים". נֵכְנְסוּ לַמִּטְבָּח וְרָאוּ אֶת שְׁתֵי הַנָּשִׁים נִרְגָּזוֹת, אַחֲרֵי שֶׁבַּעֲלַת הַבַּיִת הוֹדִיעָה לַמְּשָׁרֶתֶת שֶׁהִיא מְפוּטֶרֶת, בְּדִיּוּק כְּתֵאוּר הֶ"חָפֵץ חַיִּים". כָּעֵת הֵבִין הָרַב כַּמָּה הוּא צָדַק; שִׁלֵּם לְבַעֲלַת הַבַּיִת כֶּסֶף רַב כְּדֵי שֶׁתַּחֲזִיר אֶת הַמְּשָׁרֶתֶת לְתַפְקִידַהּ וְיַשְׁלִימוּ בֵינֵיהֶן.