דפים

יום שישי, 20 במאי 2011


הורים וילדים יקרים, בגלל אריכות הנושא - יחולק בעזרת ה' לשניים. חלקו הראשון  כעת. לימוד נעים ומועיל                    

                           הנושא: יום שחרור ירושלים (א)

תשע עשרה שנה אחרי שקמה מדינת ישראל (על זה למדנו לקראת יום העצמאות) - היתה מלחמה נוספת עם הערבים, מלחמת ששת הימים. ה' עזר לעם ישראל וניצחנו ניצחון גדול. גם את ירושלים העתיקה, את המקום שבו היה פעם בית המקדש ואת הכותל המערבי, החזרנו לעם ישראל. ומאז חוגגים בכל שנה בכ"ח בחודש אייר את יום שחרור ירושלים.
ממתי אנחנו מכירים את ירושלים? מה המיוחד בה? מתי היתה ירושלים בשלטון של עם ישראל ומתי לא, ואיך היא חזרה לידינו? חשוב לדעת את הדברים האלה. כשנדע אותם נוכל גם להודות יותר טוב לה' על הניסים שעשה לנו כשהחזיר לנו את ירושלים.



ירושלים בימי קדם (לפני הרבה זמן)
בתורה, כבר נזכר בזמן אברהם אבינו המקום שבו הוקם אחרי הרבה שנים בית המקדש. אז נקרא המקום הזה: הר המוריה. גם ירושלים כבר היתה אז (בוודאי לא בשטח גדול כמו היום) ונקראה בשם "שלם". וכבר אז היה המקום הזה מיוחד להרגיש בו יותר אהבה לה', ויותר רצון לעשות טוב ולהיות צדיקים.

אחרי הרבה שנים, כשבני ישראל יצאו ממצרים וה' קרע להם בנס את ים סוף - הודו בני ישראל לה', שרו לו, ובתוך השירה הזכירו שה' יביא אותם אל המקום שבו יהיה בית המקדש; כל כך הם חיכו לזה.

אחר כך קיבלו בני ישראל את התורה בהר סיני; וגם בתורה ה' הזכיר את המקום שהוא יבחר בו, שאליו יעלו בני ישראל שלש פעמים בשנה - בפסח, בשבועות ובסוכות, ושם יֵשבו החכמים הכי גדולים של עם ישראל ללמד אותם תורה. אנחנו יודעים שהמקום שה' בחר - הוא ירושלים.
אחרי שבני ישראל יצאו ממצרים וקיבלו את התורה - הם הלכו עוד במדבר עד שהגיעו לארץ ישראל הקדושה. כבשו את הארץ, התישבו בה - ורק המקום הכי חשוב עוד לא היה בידיהם. איזה מקום זה? ירושלים, שאז נקראה "יְבוס".

עד שהגיע אחרי הרבה שנים הזמן של דוד המלך. הוא כבש את ירושלים מידי היבוסים ועשה אותה לעיר הבירה, העיר הכי חשובה של עם ישראל. סוף סוף היתה עיר הבירה במקום שה' בחר בו כבר מראש.
בנו של דוד המלך, שלמה המלך, בנה בירושלים את בית המקדש - בנין מפואר וענק. הוא התפלל לה' שישמע אל תפילות עם ישראל שיתפללו אליו שם, ואפילו לתפילת הגויים שיבואו לשם, ישמע. בית המקדש הוא המקום הכי קדוש בארץ ישראל ובכל העולם. שם מרגישים חזק מאוד כמה שה' משגיח על עם ישראל. אפילו היום, שבית המקדש חרב, נשאר המקום, הר הבית, באותה קדושה.


 חשיבותה של ירושלים

במה אפשר לראות כמה מיוחדת ירושלים?

בירושלים היו המון נביאים - יותר מבכל העולם - אנשים ששמעו את הדיבור שבא מה'. בגלל שזה מקום כל כך קדוש, יכלו להיות שם המון נביאים; חכמי ישראל הכי חשובים ישבו במקום של בית המקדש, במקום שנקרא "לשכת הגזית", לימדו תורה וענו לשאלות שלא ידעו החכמים האחרים. שם, במקום הקדוש, היה אפשר יותר טוב להבין את התורה.  ארמון המלך היה בירושלים.  הכהנים עבדו בבית המקדש והלויים שרו וניגנו. המון אנשים גרו בירושלים ושמחה גדולה היתה בה. שם הרגישו איך ה' משגיח על עם ישראל, יותר מכל מקום אחר. שם הרגישו כמה הארץ טובה וקדושה, יותר מכל מקום אחר. שם הרגישו כמה ה' אוהב את עם ישראל וכמה עם ישראל אוהב את ה'. שמחה גדולה מאוד היתה בירושלים תמיד. 


חורבן בית המקדש הראשון

הרבה שנים היה בית המקדש בנוי. אבל לצערנו הגדול, למד עם ישראל מהגויים שסביבו, עשו מעשים רעים מאוד - השתחוו לפסילים במקום לה' בבית המקדש, ועוד דברים רעים. בסוף בא מלך בבל והחריב את בית המקדש הראשון. ה' נתן לו לעשות את זה בגלל חטאי עם ישראל. יצאו בני ישראל לגלוּת בבל לשבעים שנה.  שוממה וחרבה היתה ירושלים. זכרו בני ישראל שבבבל בגעגועים את העיר הקדושה; את השמחה כשהיו עולים לרגל לירושלים, שלש פעמים בשנה - בפסח, בשבועות ובסוכות. את קרבן הפסח שהיו מקריבים בערב חג הפסח, ואוכלים חבורות-חבורות בליל הסדר בירושלים; את חג השבועות, את שמחת חג הסוכות בבית המקדש. זכרו היהודים את ירושלים, והצטערו. נשבעו: "אם אשכחך ירושלים תשְכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" (כלומר: כמו שאי אפשר לשכוח את יד ימין כך לא נשכח את ירושלים, תמיד נזכיר את ירושלים. רק כשתיבנה ירושלים נשמח באמת).


בית המקדש השני

אחרי שבעים שנה מאז שנחרב בית המקדש הראשון - חזרו חלק מהיהודים לארץ ישראל ובראשם שני אנשים: עזרא ונחמיה. בנו את חומת ירושלים: יד אחת מחזיקה בחרב, להגֵן מהגויים בארץ שלא רצו שעם ישראל יחזור; וביד שניה - בונים את החומה. בנו שוב את בית המקדש. הזקנים שעוד ראו את בית המקדש הראשון, בכו כשראו את הבנין החדש. הם זכרו כמה היה בית המקדש הראשון, בנין שלמה, מפואר יותר. אבל אז אמר ה' לישראל על ידי הנביא: "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מהראשון". בית המקדש הזה יהיה מכובד מאוד. ובאמת בזמן ביהמ"ק השני היו המון חכמים, חכמי התורה. שוב התמלאו רחובות ירושלים ביהודים. שוב הקריבו את קרבן הפסח בירושלים, ואכלו אותו חבורות-חבורות בליל הסדר. הכהנים עבדו בבית המקדש והלויים שרו. שוב עלו יהודים לרגל שלש פעמים בשנה. שוב הביאו את הפירות הראשונים - הביכורים - לביהמ"ק בשמחה, מחג השבועות. בחג הסוכות היו שואבים מוקדם בבקר מים ממעין השילוח ליד ירושלים, כדי לשפוך על גבי המזבח (כל השנה היו שופכים רק יין עם הקרבן, ובסוכות גם מים). כל הלילה לפני שאיבת המים, לילה אחרי לילה בסוכות - היו עושים שמחה גדולה, "שמחת בית השואֵבה". אור גדול היו מדליקים שם וכל הלילה היו רוקדים החכמים בשמחה גדולה ועצומה עם הרבה כלי זמר [אחד מהם היה זורק שמונה לפידים של אש ותופש בחזרה, כדי להרבות בשמחה]; כולם היו עומדים ומסתכלים ושמחים, ומודים לה' שזכינו להיות בירושלים הקדושה, בבית המקדש.


חורבן בית המקדש השני

אבָל, לצערנו הגדול, גם בית המקדש השני נחרב. מה קרה? שוב חטאו עם ישראל, "שנאת חינם" היתה ביניהם. התנהגו רע מאוד אחד אל השני עד שלא היה מתאים שתהיה להם ירושלים הבנויה וביהמ"ק.  אחרי הרבה שנים שהיה בית המקדש השני בא המנהיג הרשע של הרומאים - טיטוס - והחריב את ירושלים, שרף את ביהמ"ק. נורא ואיום. הרבה אנשים מעם ישראל יצאו לגלות, התפזרו בין הארצות. הרבה שנים היה אסור לאף יהודי לגור בירושלים. רק פעם בשנה, בליל תשעה באב (היום בו נשרף המקדש) הירשו ליהודים ששילמו כסף, לבוא ולבכות ליד הכותל המערבי - הקיר היחידי שנשאר מהחומה של הר הבית. היהודים שבכו שם ידעו שלא סתם הם בוכים, הם ידעו שאם הם מצטערים על החורבן, יודעים כמה חשוב שירושלים תהיה בנויה - בסוף ה' יִבנה אותה מחדש.

[ המשך - בעזרת ה' - בפעם הבאה]

חידות חזרה

1. איך נקרא ההר של בית המקדש כבר בזמן אברהם אבינו? ואיך נקראה אז ירושלים?

2. אחרי שבני ישראל יצאו ממצרים, קיבלו את התורה ובאו לארץ ישראל - את איזה מקום הם עוד לא כבשו?

3. מי כבש את ירושלים ועשה אותה לעיר הבירה - העיר הכי חשובה - של ארץ ישראל?

4. איזה דברים מיוחדים היו בירושלים?

5. כמה בתי מקדש כבר היו לנו בירושלים?