דפים

יום שישי, 10 ביוני 2011

חג השבועות - חג הקציר וחג הביכורים

הורים נכבדים, ילדים יקרים.

ימים אלו הם  "ימי תשלומים" לחג השבועות. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקריבים גם בימים אלה את הקרבנות שהביאו עולי הרגל לירושלים, לחג השבועות. ננצל גם אנחנו את הימים האלה להמשך הלימוד על החג. כבר דיברנו על שבועות כזמן מתן תורה - ועכשיו נעסוק בעזרת ה' בדברים נוספים, שנוגעים הן לחג השבועות והן לזמן שאחריו. 
חג הקציר.
חג השבועות נקרא גם "חג הקציר". לאיזה קציר מתכוונים?
למדנו כבר שאֶת השעוֹרים קצרו בסביבות פסח (והזכרנו את קציר העומר, מהשעורים, שעשו במוצאי היום הראשון של פסח, בלילה שאחרי ליל הסדר). בזמן הקרוב לשבועות - קוצרים את החיטים. וכמו שהבאנו את השעוֹרים הראשונים לבית המקדש בקרבן העומר (זוכרים?) וכך זכרנו, עוד לפני שהתחלנו לאכול בעצמנו מהתבואה של השנה, שהתבואה היא מה' ואנחנו מודים לו כך גם עכשיו, אנחנו מביאים בשבועות לא "עומר" אלא "שתי לחם", שתי חלות מיוחדות מהחיטה החדשה של השנה, לבית המקדש. אנחנו זוכרים שגם החיטה מה', הכל מה', תודה לה'.
יום הביכורים.
עוד שם יש לחג השבועות - "יום הביכורים".  הזכרנו מקודם ששמחים על קציר החיטים ומביאים מהם "שתי הלחם" לבית המקדש. "שתי הלחם" האלה הם הקרבנות הראשונים שמביאים לבית המקדש מהתבואה של השנה הזאת (יש קרבנות בשר, ויש גם "קרבנות" מהתבואה שנקראות "מנָחות" מקמח). עד לזמן הזה, הביאו עדיין מנחות מהקמח, מהתבואה, של השנה שעברה. בגלל ששתי הלחם הם הראשונים מהמנחות של השנה, הם נקראים "ביכורים". זאת אומרת: ראשונים, כמו בכור שהוא הבן הראשון.
ויש עוד ביכורים. מחג השבועות מתחילה "עונת הביכורים": הפירות הראשונים שיש לאדם בשדה שלו, משבעת המינים הטובים של ארץ ישראל (חיטה, שעורה, גפן - ענבים, תאנה, רימון, זית, תמר). האיש קושר סימן על הפרי הראשון שיוצא מהעץ, ואחר כך לוקח בסל את כל הפירות הראשונים, הביכורים, שיש לו משבעת המינים ומביא אותם לירושלים, לבית המקדש. שם הוא מזכיר ואומר (במילים של פסוקים שכתובים בתורה) שה' הוציא אותנו ממצרים והביא אותנו לארץ הטובה ונתן לנו את פירותיה; ושעכשיו, הנה הוא מביא את הפירות הראשונים שה' נתן לו. גם זה מזכיר לאדם שכל הטוב שיש לו מפירות הארץ הקדושה - זה מה', והוא שמח ומודה לה'. גם זוכר את קדושתה המיוחדת של הארץ, שאפילו הפירות שלה הם קדושים, אפילו שהם נראים כאילו "סתם" פירות..
איך היו מביאים את הביכורים (עפ"י המשנה, מסכת ביכורים פרק ג' משנה ב' ואילך)?
כל אנשי העיירות שבאותו אזור מתכנסים לעיר הראשית שבאזור, ישנים בלילה בחוץ (שמא יש משהו טמא באחד הבתים, והם צריכים להיות טהורים, כי הם עומדים לעלות לבית המקדש). בבקר היה המשכים אומר: "קומו ונעלה ציון אל ה' אלוקינו".
האנשים שגרים קרוב לירושלים, היו מביאים את התאנים והענבים טריים; אלו שגרים רחוק, מייבשים אותם ומביאים תאנים יבשות וצימוקים. לפני השיירה, התהלוכה, של העולים לירושלים להביא ביכורים, היה צועד שור וקרניו מצופות זהב, וזר של ענפי זית על ראשו. החליל היה מנגן לפניהם עד שהגיעו קרוב לירושלים. אז שלחו שליחים להודיע שהם מגיעים, וקישטו את הביכורים, שמו את הפירות הכי יפים למעלה, בראש הסלים, לנוֹי מצוה. האנשים החשובים שבירושלים היו יוצאים לקראתם לקבל את פניהם, וכאשר היו נכנסים לירושלים, כל אלו שעובדים היו מפסיקים כשרואים אותם, קמים לפניהם ואומרים: "אחֵינו אנשי מקום פלוני באתם לשלום". כל זה בגלל חיבת המצוה.
כל הדרך עד הר הבית מנגן בעל החליל לפניהם. וכשהגיעו להר הבית, אפילו המלך הכי חשוב - לא נותן לאחר לשאת עבורו את הסל שלו אלא נושא אותו בעצמו על כתפו ונכנס, ואז הלויים מתחילים לשיר.
כל איש שמביא את הביכורים, אומר את החלק בתורה שנקרא "פרשת ביכורים", שבו מסופר מה שעבר על עם ישראל מתחילתו עד שבא ממצרים לארץ ישראל, כמו שסיפרנו כבר. אז הוא מניף את הסל יחד עם הכהן, מניח אותו ליד המזבח, משתחווה  ויוצא. העשירים היו מביאים סלים מכסף וזהב, והענייים סלי נצרים, מענפים של עץ ערבה. את הביכורים היו מקשטים בעוד פירות יפים, וגם היו קושרים בצד הסלים גוזלים של יונים, שבשרם היה בא לקרבן. הלואי שנזכה לבנין בית המקדש במהרה בימינו ושוב נביא ביכורים בשמחה!

חידות חזרה
1. למה נקרא חג השבועות גם בשם "חג הקציר"? את מה קוצרים בתקופה הזו?
2. איזה "ביכורים" מביאים לבית המקדש בחג השבועות (רמז: שתֵי....), ואיזה ביכורים מביאים מחג השבועות ואילך?
3. איך היו מביאים את הביכורים בשיירה לירושלים?
4. מה אומר בבית המקדש האיש שמביא ביכורים משבעת המינים שגדלו בשדה שלו (לפני שהכהן מניף יחד איתו את סל הביכורים)?