דפים

יום שלישי, 5 ביולי 2011

בל תשחית - ונשמרתם לנפשותיכם ב' (המשך)–לימוד הורים וילדים

 

בפעם הקודמת, למדנו על כך שלכל דבר שה' ברא בעולם יש תפקיד. אמרנו שאסור לקלקל סתם דברים שמשמשים להנאת האדם; בין אם הם מהדומם (למשל: כלים), בין מהצומח (עצי פרי), ובין מהחי (חיות שעומדות לשימוש האדם). זה נקרא איסור "בל תשחית". אפשר, וטוב, להשתמש בהם בשביל דברים טובים, בשביל מצוות. הכי צריך להיזהר שלא להזיק לאדם - וכמובן, האדם צריך להשתדל להשתמש בגוף שלו בשביל לעשות מעשים טובים, לעשות מצוות. נמשיך כעת, בעזרת ה' ללמוד על הנושא של שמירת האדם על גופו ונפשו, ואיך להשתמש לטובה בדברים שה' עשה, בלי להסתכן (אולי על חלק מהדברים שנלמד תתפלאו: מה, זה דברי תורה? אבל בהחלט כן: כל הדברים שעוסקים ב"איך לשמור על עצמנו" הם פרטים ודוגמאות של מצוַת "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם").

 
ה. ונשמרתם לנפשותיכם.
האדם צריך לשמור על עצמו שלא יינזק; וגם לשים לב לאנשים אחרים. זה נקרא "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". כמה יְקָרה כל נפש מישראל, כמה יקר כל אדם מישראל. אתם יודעים שלפעמים יש, חס ושלום, מישהו חולה, ילד או מבוגר, וצריך לטפל בו בחוץ לארץ. אז מטיסים אותו במיוחד במטוס, שולחים אנשים עם מכשירים של רפואה ללוות אותו, בחו"ל הוא עובר טיפול יקר; משלמים המון כסף. העיקר להציל אותו. אנחנו, שאנחנו ברוך ה' בריאים ושלמים - צריכים להיזהר מאוד מאוד שלא יקרה נזק, או סכנה, לנו או לחברים שלנו, או לאנשים אחרים. יותר ממה שאנחנו שומרים על המשחק הכי יקר שלנו, אנחנו צריכים לשמור על... עצמנו.
למשל, צריך להיזהר מאוד כשעוברים את הכביש. מי שיודע היטב איך עוברים כביש, נזהר, והוא כבר גדול - זה לא מסוכן בשבילו. אבל מי שעוד לא כל כך יודע, צריך לחצות עם אדם מבוגר. וגם מי שכבר מספיק גדול: צריך להסתכל היטב היטב לשני הצדדים ורק אם רואים שאין שום מכונית מתקרבת, אפילו מרחוק, אפשר לחצות בזריזות. לא חוצים את הכביש בין שתי מכוניות שֶחונות ליד המדרכה - אולי מגיע אוטו ואנחנו לא רואים אותו וגם הוא לא רואה אותנו, כי אנחנו יוצאים מִבין שתי מכוניות שבצד הכביש...
לא הולכים עם כדור על יד הכביש. הכדור יכול ליפול ובלי לשים לב רצים, חס ושלום, לכביש. זה מסוכן! גם אם עף לנו כדור לכביש לא רצים להביא אותו. יותר טוב שהכדור ילך לאיבוד מאשר שיקרה לנו בעצמנו, חס ושלום, אסון. אפשר לבקש מאדם מבוגר שיסתכל היטב, ואם אין אוטו - יביא לנו.
לא רק בכביש צריך להיזהר, גם בבית. יש חלונות בבית; כמה נחמד שיש לנו אור מהשמש שה' ברא לנו. אבל אם אין סורגים, צריך להיזהר שלא להתכופף מהחלון או מהמרפסת, שלא ניפול בטעות ח"ו.
בבית יש לפעמים כלי עבודה: פטיש, מסמרים, מקדחה. ה' עשה חומרים בעולם ונתן לבני האדם שֵכל לעשות מהם מכשירים שיעזרו להם. אפשר להשתמש במכשירים האלה לדברים מועילים: לבנות שולחן, כסאות, לתקן. אפילו למצוות הם יכולים לעזור. אבל צריך להיזהר שלא יהיה מזה עבירה ואסון. מי שמשתמש במכשירים שלא בזהירות עובר עבירה, "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" - והוא מְסַכֵּן את עצמו. במכשירי עבודה חשמליים - משתמשים רק מבוגרים. במכשירים אחרים - צריך לשאול את המבוגרים איך להשתמש, ולהשתמש בהם בזהירות. מכשירים מסוכנים, למשל מסור שחותך - צריך להשתמש רק כשגדלים יותר, ונשמרתם לנפשותיכם.
גם במטבח יש דברים מועילים, להכין ארוחות טעימות וטובות. אבל צריך לשים לב שהשמחה לא תהפך לצער: למשל, להיזהר לא לקחת סכינים חדים. אם צריך להחזיק סכין, מחזיקים אותו כלפי מטה שלא יסכן אותנו ולא יסכן אחרים. לא להכניס דברים לשקע של החשמל - זו סכנת נפשות! את החשמל ה' עשה שנוכל להשתמש בו להמון דברים טובים: להפעיל מכונות, להפעיל את המערבל, המיקסר, שאמא עושה איתו בצק לעוגות, להדליק אור. אבל מי שנוגע בחוטי חשמל לא מכוסים או בשקע, בידיים או עם מסמרים או ברזל אחר, זה יכול להיות מאוד כואב, אפילו אפשר ח"ו למות מזה. צריך להיזהר: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".
עוד מעט חופשה. מי שהולך לים או לבריכה צריך לשים לב מאוד מאוד להתרחץ רק איפה שיש מציל. אם הוא לא יודע לשחות, לא ללכת למקום של מים עמוקים. רק איפה שהוא יכול לעמוד בקלות. אפילו אם חברים אומרים לו: "בוא, בוא" - לא ישמע להם. החיים שלו יותר חשובים. המצוה של ה' - "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" - חשובה יותר.
לפעמים מדליקים אש. צריך לראות שיש שם אדם מבוגר, שלא מדליקים את האש על יד שדה או על יד מקומות שיכולים להישרף. גם הילדים בעצמם צריכים לא להתקרב לאש יותר מדי. האש זה דבר טוב שה' ברא - אפשר לבשל איתה,להתחמם; אך צריך להיזהר שלא תשמש, חס ושלום, לרעה, לשרוף ולהזיק.
בבית יש לפעמים כל מיני בקבוקים, לפעמים גם תרופות. אסור להכניס לפֶּה שום דבר שלא יודעים מה הוא. יש בבית חומרים לניקוי, שמי שמכניס מהם לַפֶּה - זה שורף וכואב מאוד מאוד ועושה לו נזק גדול בתוך הבטן. בקבוקים כאלה צריכים להיות סגורים היטב ובמקום שילדים לא יכולים להגיע.
צריך להיזהר לא לטפס גבוה במקום שאפשר ליפול. יש ילדים שחושבים שהם עושים מעשה גבורה או חכמה כך - עד שבסוף ח"ו מישהו נופל. הוא יכול להיות ח"ו משותק מזה, שלא יוכל לזוז, או סתם עלול לכאוב לו מאוד, ואז הוא רואה שזו לא כל כך חכמה. יותר טוב לחשוב על זה מראש.
יש כל כך הרבה דברים שאפשר להשתמש בהם לטובה, אפילו למצוה; ואפשר גם, חלילה, להינזק מהם - שאי אפשר להזכיר את כולם. פשוט, צריך לשים לב היטב לכל דבר שעושים - האם אין בזה שום חשש סכנה? האם לא עלול להיגרם מזה נזק? אם כן - לא לעשות אותו בשום אופן, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. אם הכל בסדר - בשמחה.
ו. שמירת הנפש, הנשמה, בנוסף לגוף.
וכמובן, כמו ששומרים על הגוף - צריך לשמור על הנפש, על הנשמה. להשתדל לא להסתכל על דברים רעים, לא לשמוע דברים רעים, לא לשמוע ולקרוא סיפורים לא יפים, לא לדבר דיבורים לא יפים, ולא להזיק - לא לעשות מעשים רעים. אלא להיפך - להשתמש בעיניים לראות דברים טובים ולהתפעל מהעולם היפה והטוב שה' עשה; לשמוע באזניים דיבורים טובים וכמה שיותר דברי תורה וסיפורים טובים. ברגליים ובידיים - לרוץ למעשים טובים, לעשות מעשים טובים. כך נהיה שמוּרים וטהורים, בגוף ובנפש, בנשמה - כמו שמתאים לעם של ה', "בנים אתם לה' אלוקיכם".
הורים יקרים. כדאי לשים לב בדיבור על פרטי נושא זה, שלא "להפחיד" את הילד מצד אחד, ושיראה את החיוב והטוב שבעולם - ועם זה להבהיר חד משמעית את הצורך בזהירות מדברים מסוכנים.