דפים

יום שבת, 31 בדצמבר 2011

על חינוך לענוה ותדמית עצמית חיובית. לע"נ אבי מורי ר' שמואל ב"ר בצלאל בזק ז"ל.

כָּךְ מְעִידָה הַתּוֹרָה (שְׁמוֹת יִב, ג): "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה". וְגַם: "וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל-פָּנִים".

עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֵין לָנוּ מִלִּים לְדַבֵּר. חֶרְדַת קֹדֶשׁ. וַאֲפִלּוּ הַמִּילִים הַלָּלוּ קְטַנּוֹת מִדַּי, שֶׁכֵּן.. הֵן מִלִּים.

אַךְ הִנְנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת מַה שֶּׁאָמְרָה תּוֹרָה - "תּוֹרָהּ צִוָּהּ לָנוּ מֹשֶׁה", שֶׁהִיא "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מִשִּׁיבַת נָפֶשׁ" - וְאָנוּ רוֹאִים שֶׁהַתּוֹרָה מְעִידָה עַל מֹשֶׁה שֶׁהָיָה עָנָו מִכָּל הָאָדָם, וְעִם זֶה שֶׁהָיָה גְּדוֹל הַנְּבִיאִים וְלֹא קַם נָבִיא כָּמוֹהוּ.

מֻכְרָחִים אָנוּ לְהָבִין שֶׁשְּׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ הֵם עִנְיָן אֶחָד: מְקוֹר כָּל הַגֹּדֶל וְהַטּוֹב הוּא דְּבַר ה'. כַּמָּה img12849 (2)שֶׁהָאָדָם יוֹתֵר דָּבוּק בַּה', הוּא יוֹתֵר גָּדוֹל. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְקָרֵב אֶל מְקוֹר הַשֶּׁפַע, הַגֹּדֶל וְהַטּוֹב הָאֵין סוֹפִי - הֲרֵי הוּא מִתְמַלֵּא בָּעֲנָוָה אֵין קֵץ, שֶׁלֹּא יָכֹל לְהַשִּׂיגָהּ בֶּאֱמֶת מִי שֶׁקָּטָן מִמֶּנּוּ. וְכֵן לְהֶפֶךְ - כַּמָּה שֶׁאָדָם יוֹתֵר מְבַטֵּל עַצְמוֹ בִּפְנֵי מְקוֹר הַכֹּל, כָּךְ אֵין בּוֹ חֲסִימוֹת קְטַנּוֹת וְאֶגוֹאִיסְטִיּוֹת, וְהוּא אָכֵן מִתְמַלֵּא בְּשֶׁפַע טוֹב וְגֹדֶל שֶׁל אֱמֶת. נִמְצְאוּ הַגְּדֻלָּה וְהָעֲנָוָה, שֶׁמִּמַּבַּט שִׁטְחִי רִאשׁוֹנִי נִרְאוֹת סוֹתְרוֹת, מַשְׁלִימוֹת זוֹ אֶת זוֹ וּתְלוּיוֹת זוֹ בְּזוֹ.

כְּשֶׁאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים בַּנּוֹשֵׂא שֶׁל חִנּוּךְ לָעֲנָוָה - הִנְנוּ נִתְקָלִים בִּמְבוּכָה מְסֻיֶּמֶת שֶׁאוּלַי אַף הִתְעַצְּמָה בְּדוֹרוֹתֵינוּ:

מִצַּד אֶחָד, הַמֻּשָּׂגִים שֶׁל חֲשִׁיבוּת הַתַּדְמִית הָעַצְמִית, הַחְשָׁבַת הָעֵרֶךְ הָעַצְמִי - קָנוּ לָהֶם שְׁבִיתָה בְּלֵב מְחַנְּכִים וּפְּסִיכוֹלוֹגִים. גַּם בִּסְתָם הִתְבּוֹנְנוּת פְּשׁוּטָה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת כַּמָּה חָשׁוּב שֶׁיֶּלֶד יַחְזִיק אֶת עַצְמוֹ "שָׁוֶה ".. כַּמָּה זֶה מְעוֹדֵד וְנוֹתֵן כּוֹחוֹת. כַּמָּה הִזְהִירָה תּוֹרָה וּפֵרְשׁוּ חז"ל, עַל הוֹנָאַת דְּבָרִים, עֶלְבּוֹן, הַשְׁפָּלָה . מֵאִידָךְ, כְּבָר אָמְרוּ חז"ל: מַה שֶּׁעָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ - עָשְׂתָה עֲנָוָה עֵקֶב לְסוּלְיַתַּהּ. גִּדְּלוּ אֶת הָעֲנָוָה מֵעַל הַחָכְמָה, וְכָל הַתּוֹרָה מְלֵאָה בְּשֶׁבַח עַנְוֵי אֶרֶץ וְשִׁפְלֵי רוּחַ.

דָּבָר זֶה מְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְעִיּוּן : הַאִם יֵשׁ סְתִירָה בַּדְּבָרִים? שֶׁמָּא צֹרֶךְ בְּבֵרוּר מְדֻיָּק יוֹתֵר שֶׁל הַמֻּשָּׂגִים?

כָּךְ כּוֹתֵב הַגָּאוֹן הָאַדֶּרֶ"ת זַצ"ל (רַבִּי אֵלִיָּהוּ דָּוִד רָבִּינוֹבִיץ' תְּאוֹמִים, רַבָּה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה וְחוֹתְנוֹ שֶׁל הָרַב קוּק זצ"ל. מִגְּדוֹלֵי גְּאוֹנֵי דּוֹרוֹ וּבַעַל מִדּוֹת מֻפְלָא): "מֵעוֹדִי אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַגַּאֲוָה. עוֹד מִיַּלְדוֹתַי וְקַטְנוּתִי תִּעַבְתִּי בְּלִבִּי אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר רָאִיתִי בּוֹ סִימָנֵי גַּאֲוָה.

כְּפִי דִּמְיוֹנִי, ב"ה שֶׁאֵין בְּלִבִּי שׁוּם שֶׁמֶץ גַּאֲוָה, אִם כִּי פְּעָמִים הַרְבֵּה אֲנִי רוֹאֶה טִיב כִּשְׁרוֹנוֹתַי וּמַעֲלוֹת הַמְּעַטּוֹת בִּי, אֲבָל ב"ה אֵינֶנִּי נִפְעַל לְהִתְגָּאוֹת עַל יְדֵי זֶה" (וּבַהֶמְשֵׁךְ כּוֹתֵב: אֲנִי מַכִּיר עֶרְכִּי הַדַּל וְתוֹרָתִי הַמְּעַטָּה מְאוֹד, שֶׁאֵין לִי כְּלָל וּכְלָל בַּמֶּה לְהִתְפָּאֵר, וְאֵין בִּי מִדַּת עֲנָוָה כְּלָל, רַק פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁאֵין בִּי כְּלוּם וְאֵינֶנִּי כְּלוּם..).

כַּמּוּבָן, אֵיפֹה אֲנַחְנוּ וְאֵיפֹה הָאַדֶּרֶ"ת (אָדָם שֶׁחִבֵּר עֶשְׂרוֹת סְפָרִים בִּגְאוֹנוּת וְכוֹתֵב "תּוֹרָתִי הַמְּעַטָּה מְאוֹד"..) - אֲבָל עִקָּרוֹן חָשׁוּב לָמַדְנוּ מִדְּבָרָיו: יָכֹל אָדָם שֶׁיֵּדַע עַל כִּשָּׁרוֹן אוֹ מַעֲלָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וְאֵין הַדָּבָר זֵהֶה לְגַאֲוָה ; אַף "אֵינוֹ נִפְעַל לְהִתְגָּאוֹת עַל יְדֵי זֶה". לוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר כְּעֻבְדָּה, אוּלַי גַּם שָׂמֵחַ בָּהּ, וְאֵינוֹ "מִתְנַפֵּחַ" כְּהוּ-זֶה, לֹא חוֹשֵׁב עַצְמוֹ לְ"מַשֶּׁהוּ"..

אָכֵן, הַ"הִתְנַפְּחוּת", הַהַחְשָׁבָה הָעַצְמִית הַיְּתֵרָה, הַ"אֲנִי, אֲנִי, אֲנִי.." סוֹתְמִים בִּפְנֵי הָאָדָם אֶת רְאִיַּת מְקוֹמוֹ, אֶת הַהִתְעַלּוּת (שֶׁהֲרֵי הוּא כְּבָר..הַכֹּל), אֶת כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת וְהַמְּקֻבָּלוּת עֲלֵיהֶם, אֶת שִׂמְחַת הָאֱמֶת שֶׁבִּרְאִיַּת הַגֹּדֶל וְהַשֶּׂגֶב - וְהָעֲלִיָּה אֵלָיו מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה.

לְאִידָךְ, הַזִּילוּת הָעַצְמִית, הַיֵּאוּשׁ מֵעַצְמוֹ חָלִילָה, הַ"סְמַרְטוּטִיּוּת", הֵן הֶפֶךְ כְּבוֹד צֶלֶם אֱלֹקִים שֶׁבָּאָדָם, הֶפֶךְ הַשִּׂמְחָה, הֶפֶךְ תִּקְוַת הָעֲלִיָּה.

כָּךְ מַזְהִיר רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלָב בַּ"תּוֹרָה" הַמְּפֻרְסֶמֶת שֶׁלּוֹ (לִקּוּטֵי מוֹהֲרָ"ן רפ"ב), שֶׁיְּחַפֵּשׂ הָאָדָם אֶת נְקֻדַּת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וְלֹא בִּמְקוֹם הָרְאִיָּה הַמְּצִיאוּתִית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּם יְכֹלֶת לְבִקֹּרֶת עַצְמִית. אֶלָּא גַּם אִם רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בְּעֹמֶק הָרַע, חֲלִילָהּ, גַּם שֵׁם יְחַפֵּשׂ אֶת מְעַט הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ (וְאוֹמֵר הָרַב קוּק זצ"ל: אֲפִלּוּ חֶשְׁבּוֹנוֹ מְעֻרְפָּל כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינוֹ מוֹצָא בְּעַצְמוֹ טוֹב, הֲלֹא זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּאוֹתָהּ עֵת בִּקֹּרֶת עַצְמִית כָּזוֹ, רֶגֶשׁ מוּסָרִי כָּזֶה - זֶה עַצְמוֹ מוֹרֶה עַל הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, וְיִתְחַזֵּק בְּכָךְ וִישַׂמַּח עַצְמוֹ בַּזֶּה). וְעַל יְדֵי רְאִיַּת הַטּוֹב יַעֲלֶה - וּכְבָר אֵינוֹ הֵיכָן שֶׁהָיָה קֹדֶם לָכֵן. וְשׁוּב - יִמְצָא אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּעֵת, וְכָךְ יַעֲלֶה מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה.

וְשֶׁלֹּא נִטְעֶה לַחְשֹׁב שֶׁזֶּה בָּא בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה הָעַצְמִית, שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מַדְגִּישׁ רַבִּי נַחְמָן שֶׁהַנִּסָּיוֹן מַרְאֶה שֶׁאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא הִסְתַּכְּלוּ כָּךְ, לֹא הִתְאַמְּצוּ גַּם בְּמַה שֶּׁיָּכְלוּ, כִּי אִבְּדוּ אֶת הַמּוֹטִיבַצְיָה וְהָאֵמוּן הָעַצְמִי. וְעַל כֵּן, "הִזְהִיר מְאוֹד" "לָלֶכֶת" עִם הַתּוֹרָה הַזֹּאת..

נִמְצֵינוּ לְמֵדִים , שֶׁהַגַּאֲוָה מְתֹעֶבֶת וְהַחֻלְשָׁה אֵינָהּ מַעְלָה.. "הָעֹז וְהָעֲנָוָה לְחִי עוֹלָמִים" וּבְמִדּוֹתָיו עָלֵינוּ לִדְבֹּק.

אֵיךְ נְחַנֵּךְ יְלָדִים לְעֹז וְלָעֲנָוָה כְּאֶחָד? לִהְיוֹתָם בִּלְתִּי "מִתְנַפְּחִים", בִּלְתִּי מִתְגָּאִים אִישׁ עַל רֵעֵהוּ, בִּלְתִּי "מַחְשִׁיבִים אֶת עַצְמָם" עַד כְּדֵי סְתִימַת הָאִישִׁיּוּת, סְתִימַת יְכֹלֶת הַקַּבָּלָה מֵאֲחֵרִים וּמִגְּדוֹלִים מֵהֶם, בִּלְתִּי תְּלוּיִים נַפְשִׁית בַּגַּאֲוָה שֶׁכָּזוֹ - וְעִם זֶה, בַּעֲלֵי שִׂמְחַת חַיִּים, אֵמוּן בְּכֹחֹתֵיהֵם, בַּטּוּב שֶׁבָּהֶם, רְאִיַּת עַצְמָם כְּ"שָׁוִים", כִּיכוֹלִים, מְלַאי עֹז וְעָצְמָה?

קֹדֶם כָּל, כַּמּוּבָן, עָלֵינוּ לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמֵנוּ לְכָךְ. לֹא נָעִים.. אֲבָל הַחִנּוּךְ, כַּמּוּבָן, אֵינוֹ מִפְלָט מֵעֲבוֹדָה עַצְמִית בְּשֵׁם הַצֹּרֶךְ "לוֹמַר לַאֲחֵרִים"... אַדְרַבָּה, מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם - דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים (וְהָיָה הָרַב צְבִי יְהוּדָה הַכֹּהֵן קוּק זצ"ל מַדְגִּישׁ: קֹדֶם כֹּל , נִשְׁמָעִים לְעַצְמוֹ. וּמִתּוֹךְ כָּךְ - גַּם לַאֲחֵרִים). אָכֵן, לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים אֶת עֲבוֹדָתֵנוּ הָעַצְמִית בְּיַחַד עִם הַיְּלָדִים. אִתָּם אָנוּ חוֹזְרִים לְקוֹמַת הַבָּסִיס וּבוֹנִים מִשָּׁם. זֶה בִּבְחִינַת שָׂכָר שֶׁיֵּשׁ לְמִי שֶׁמְּלַמֵּד יְלָדִים בֶּאֱמוּנָה.

יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ שֶׁהָאֵמוּן הָעַצְמִי שֶׁיֵּשׁ לַיֶּלֶד בְּכֹחוֹתַיו, הַתַּדְמִית הָעַצְמִית שֶׁלּוֹ, זֶה דָּבָר קְרִיטִי. מְחַנֵּךְ עוֹיֵן, חָלִילָה , שֶׁמַּשְׁפִּיל אֶת הַיְּלָדִים, מַעֲלִיב אוֹתָם, מִשְׁדַּר זִלְזוּל, "בִּטּוּל", חָס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ בְּלִי מִלִּים, אֵינוֹ יָכוֹל לְחַנֵּךְ. שֶׁיַּחְזֹר בַּתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה . "יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ", כָּאָמוּר בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת.

יֶלֶד (וְלֹא רַק יֶלֶד..) שֶׁאוֹמְרִים לוֹ בָּאֹפֶן הַנָּכוֹן, שֶׁהוּא חָכָם, טוֹב, שֶׁעָשָׂה עֲבוֹדָה יָפָה, שֶׁהִתְנַהֵג בְּצוּרָה טוֹבָה, הַדָּבָר מַעֲצִים "עַל-הַמָּקוֹם" אֶת כּוֹחוֹת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ , מוֹצִיאָם לַפֹּעַל עוֹד יוֹתֵר. וְחָלִילָה חָלִילָה לְהֶפֶךְ.. אָכֵן, אֵין מְדֻבָּר בְּאֹפֶן שֶׁמֵּבִיא לִזְחִיחוּת הַדַּעַת אֶלָּא בְּצוּרָה שֶׁמְּבִיאָה לְשִׂמְחָה , לְעוֹד רָצוֹן טוֹב. וְזֶה דָּבָר שֶׁנִּתָּן לִרְאוֹת בְּקַלּוּת. יֶלֶד שֶׁסְּתָם יַגִּידוּ לוֹ כָּל הַזְּמַן: אַתָּה הַיֶּלֶד הֲכִי חָכָם בָּעוֹלָם.. כַּמּוּבָן, יִתְמַלֵּא בְּגַאֲוָה מְטֻפֶּשֶׁת. אוּלַי גַּם קְצָת בַּחָכְמָה, אַךְ יוֹתֵר מִזֶּה בְּאֵיזוֹ שַׁלְוָה אֱוִילִית שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ, וְהִתְנַשְּׂאוּת מְטֻפֶּשֶׁת עַל סְבִיבוֹתָיו. אַךְ יֶלֶד שֶׁעָשָׂה עֲבוֹדָה טוֹבָה, שֶׁאָמַר רַעְיוֹן יָפֶה, וְאָנוּ נַגִּיד לוֹ לְגוּפוֹ שֶׁל עִנְיָן, בְּהִתְפַּעֲלוּת: "אֵיזֶה חָכָם אַתָּה, אֵיזֶה רַעְיוֹן יְפֵה" - אוֹ סְתָם הַחְמָאה וְחִזּוּק מִפַּעַם לְפַעַם, מִלָּה טוֹבָה - הֲרֵי שֶׁהַדָּבָר יְעוֹדֵד אוֹתוֹ, יְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ, יִתֵּן לוֹ כֹּחוֹת. לִפְעָמִים אֲפִלּוּ סַבְלָנוּת יֶתֶר כְּלַפֵּי חֲבֵרָיו; שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵו בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ, אֵינוֹ רוֹאֶה צֹרֶךְ לְהִבָּנוֹת ע"י הַשְׁפָּלַת זוּלָתוֹ. אֶפְשָׁר לְהַבְחִין עַל הַיְּלָדִים: מָתַי שֶׁבַח הוּא בְּגֶדֶר בּוֹנֶה, וּמָתַי הוּא "מֵצִיף"..

הַדְּבָרִים גַּם מִשְׁתַּנִּים מִיֶּלֶד לְיֶלֶד , לְעִתִּים מִגִּיל לַגִּיל: יֵשׁ יֶלֶד שֶׁכִּכְלָל צָרִיךְ יוֹתֵר לְחִזּוּק - וְיֵשׁ מִי שֶׁכָּל כָּךְ "מַחְזִיק מֵעַצְמוֹ", שֶׁצָּרִיךְ אִתּוֹ יוֹתֵר מְתִינוּת, לֹא לִגְרֹם לוֹ "לְהִסָּתֵם" מֵרֹב גַּאֲוָה.. (אִם כִּי גַּם כָּזֶה צָרִיךְ בְּדִיקָה מְדֻקְדֶּקֶת: לְעִתִּים, דַּוְקָא הָרַבְרְבָנוּת בָּאָה מִתּוֹךְ חֹסֶר בִּטָּחוֹן עַצְמִי וְצֹרֶךְ לְחַפּוֹת עַל כָּךְ. וְאָז - אַדְרַבָּה, צָרִיךְ לְשַׁבֵּחַ בְּאֹפֶן רָגוּעַ, עִקְבִי, עַד שֶׁיֵּרָגַע מֵהַצֹּרֶךְ הַזֶּה. וְגַם מִי שֶׁמַּפְגִּין בִּטְחוֹן עַצְמִי רָב אֵינוֹ צָרִיךְ לְהֵעָנֵשׁ עַל כָּךְ. יֵשׁ לִבְדֹּק אֶת "יְכֹלֶת הַהֲכָלָה" שֶׁלּוֹ. לִפְעָמִים כָּל שֶׁבַח רַק מוֹסִיף לוֹ טוֹב, אֵינוֹ "נִפְעַל לְהִתְגָּאוֹת מִזֶּה", רַק שָׂמֵחַ . לִפְעָמִים "נִסְתַּם" - וְאָז צָרִיךְ הַנְהָגָה קְצָת שׁוֹנֶה. כַּמּוּבָן, בְּלִי לִפְגֹּעַ וּלְהַעֲלִיב. אוּלַי לְשׂוֹחֵחַ, לְצַיֵּן אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ וְכַמָּה חָשׁוּב שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּטּוֹב שֶׁבּוֹ כְּדֵי לַעֲלוֹת עוֹד. לְהַכִּיר שֶׁיֵּשׁ מַה לַּעֲלוֹת וְדַוְקָא זוֹ הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית..). לִפְעָמִים, "הַשֵּׂכֶל בָּא עִם הַזְּמַן"...

עַל כֵּן, לִכְאוֹרָה, נִרְאֶה שֶׁכַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹצִים לְחַנֵּךְ יְלָדִים לְעֹז וַעֲנָוָה כְּאֶחָד - אוּלַי טוֹב לְהַעֲמִיד אֶת הַסְבָּרַת הָעֲנָוָה עַל שְׁלוֹשָׁה עִקָּרִים:

הָאֶחָד - כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּנוּ הוּא מֵה'. כָּל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ - ה' נָתַן לָנוּ. אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִשְׂמֹחַ בְּכָל נְקֻדָּה שֶׁל טוֹב שֶׁה' נָתַן לָנוּ, בְּכָל הַצְלָחָה. טוֹב שֶׁנִּשְׂמַח בַּזֶּה. גַּם לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ לַה'. כָּךְ אָנוּ "מְמִירִים" אֶת הַגַּאֲוָה הָרָעָה בַּשִּׂמְחָה הַטּוֹבָה, מִתְחַזְּקִים בַּטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ - וְזוֹכְרִים שֶׁזֶּה מֵה'.

הַשֵּׁנִי - כַּמּוּבָן יֵשׁ לָנוּ עוֹד הַרְבֵּה לְהִתְקַדֵּם, לְהוֹסִיף טוֹב. לְהַצִּיג אֶת זֶה כְּאֶתְגָּר מְשַׂמֵּחַ. וּבְכֵן, בַּמָּקוֹם לִטְפֹּחַ לְעַצְמֵנוּ עַל הַכֶּרֶס - אָנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּשִּׂמְחָה עַל נְקֻדּוֹת הַטּוֹב שֶׁבָּנוּ, עַל הַהַצְלָחָה, כְּבָסִיס וּכְהוֹסָפַת כֹּחַ לְעוֹד הִתְעַלּוּת וְהִשְׁתַּלְּמוּת. כְּלָל גָּדוֹל בְּהִלְכוֹת הֲכָנַת מַצָּה (וְכַיָּדוּעַ הַמַּצָּה הִיא סֵמֶל הָעֲנָוָה) כָּל זְמַן שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּבָּצֵק - אֵינוֹ מַחְמִיץ.. כְּשֶׁאָדָם עוֹסֵק בַּכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, לְעָלִיָה, לִפְּרוֹדוּקְטִיבִיּוּת - הוּא מוֹסִיף בָּהֶם טוֹב וְשִׂמְחָה וְאֵינוֹ מַחְמִיץ מִגַּאֲוָה מְטֻפֶּשֶׁת.

וְהַשְּׁלִישִׁי - לִזְכֹּר שֶׁגַּם בָּאֲחֵרִים יֵשׁ טוֹב. בְּכָל אֶחָד יֵשׁ טוֹב מְיֻחָד. זֶה דָּבָר מְשַׂמֵּחַ. כֻּלָּם בַּנִּים שֶׁל ה', טוֹב שֶׁלְּכָל אֶחָד יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד וְיֵשׁ תַּפְקִיד מְיֻחָד בָּעוֹלָם. צָרִיךְ לִיצֹר אֲוִירָה שֶׁל חֶבְרָה מְכַבֶּדֶת, ףמְפַרְגֶּנֶת", שֶׁבָּהּ כָּל אֶחָד מִסְתַּכֵּל בְּעַיִן טוֹבָה עַל הַטּוּב שֶׁבַּחֲבֵרוֹ. כַּמָּה שֶׁיָּלַד יוֹתֵר בָּטוּחַ בַּטּוּב שֶׁבּוֹ - כָּךְ קַל לוֹ יוֹתֵר לְשַׁבֵּחַ אֶת חַבֵרוֹ. וְכַמָּה שֶׁהוּא יְשַׁבֵּחַ אֶת חַבֵרוֹ - כָּךְ תִּהְיֶה לַחֲבֵרוֹ שְׂמֵחָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר לְשַׁבֵּחַ וּלְעוֹדֵד גַּם אוֹתוֹ, לִרְאוֹת אוֹ הַטּוֹב שֶׁבּוֹ. וְזֶה מַהֲלָךְ שֶׁבּוֹ הַטּוֹב הַיִּחוּדִי לְכָל אֶחָד מִתְפַּתֵּחַ מִכֹּחַ עִידוּדוֹ, לְלֹא הִתְנַפְּחוּת יְתֵרָה כִּי גַּם הוּא מִסְתַּכֵּל בְּעַיִן טוֹבָה עַל זוּלָתוֹ.

כַּמּוּבָן, לִדְבָרִים אֵלּוּ אֵין קֶשֶׁר לַבִּקֹּרֶת הַנִּדְרֶשֶׁת עַל הִתְנַהֲגוּת לֹא רְצוּיָה. אֵין צֹרֶךְ "לְהַחְנִיף" לְגַבֵּי דְּבָרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים. אֶפְשָׁר לְכַבֵּד יֶלֶד, לָתֵת בּוֹ אֵמוּן, לֶאֱהֹב אוֹתוֹ - בְּלִי לְקַבֵּל כָּל הִתְנַהֲגוּת שֶׁלּוֹ כְּטוֹבָה. לְהֶפֶךְ, יֶלֶד צָרִיךְ אֶת הַהַכְוָנָה הַזּוֹ. אֶלָּא שֶׁעָלֶיהָ לְהֵעָשׂוֹת, כְּכָל תּוֹכָחָה, מִתּוֹךְ קִרְבָה, הַקְשָׁבָה, הֲבָנַת הַמַּצָּב וְהַיֶּלֶד. "אֶת אֲשֶׁר יֹאהַב... יוֹכִיחַ".

לִפְעָמִים אָנוּ צְרִיכִים לְהַרְגִּישׁ אֲפִלּוּ "הִזְדַּהוּת" עִם הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה לַיֶּלֶד בַּמַּעֲשֶׂה שׁוֹבְבוּת כָּלְשֶׁהוּ, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל אח"כ לוֹמַר "אָמְנָם... אֲבָל הַמְּחִיר שֶׁל זֶה כָּבַד מִדַּי" וּלְהַסְבִּיר. לְהַדְרִיךְ לְהַבָּא. לָתֵת אֵמוּן בַּיְּכֹלֶת וּבַתִּקּוּן. כְּשֶׁיֶּלֶד מַרְגִּישׁ שֶׁאָנוּ "אִתּוֹ", מְבִינִים אוֹתוֹ, נוּכַל גַּם לְהִסְתַּיֵּג חַד מַשְׁמָעִית מִמַּה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי, לְהַסְבִּיר בְּנַחַת, וְהוּא - בעז"ה - גַּם יְקַבֵּל וְגַם יוֹסִיף אַהֲבָה לְמִי שֶׁמַּדְרִיכוֹ. תַּדְמִיתוֹ הָעַצְמִית לֹא תִּפָּגַע; אַדְרַבָּה תִּבָּנֶה בַּאֲמִתִּיּוּת.

כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ - כְּכִוּוּן לַחֲשִׁיבָה בַּנּוֹשֵׂא. אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב, לְהַשִּׂיג, לְהָאִיר וּלְהָעִיר. אַחֲרֵי הַכֹּל - מִי אֲנַחְנוּ שֶׁנִּתְגָּאֶה לְהַדְרִיךְ בְּעִנְיְנֵי עֲנָוָה...